מי צוחק? - יריב אופנהיימר | בתשובה למאמרו של אורי אבנרי

בתשובה למאמר של אורי אבנרי - מי צוחק? 20.11.10

הדיון על הרלוונטיות של השמאל בפוליטיקה הישראלית חשוב והכרחי, הבחירות האחרונות הוכיחו כי רבים מאנשינו בחרו לתת אמון בלבני, מופז ושנלר במקום בג'ומס, גלאון וחנין. במדינה דמוקרטית רצון הציבור מתבטא בראש וראשונה בהצבעתו בבחירות ולדעתי תוצאותיה של המערכה האחרונה חייבות להעלות סימני שאלה לגבי היכולת שלנו להשפיע על המציאות ולזכות גם בהקשבה, הבנה ותמיכה של הציבור בעמדותינו.

דווקא בימים חשוכים של גל לאומנות גזענות, בעל ניחוחות פשיסטים, חשוב עוד יותר להבין כיצד ניתן לפנות לקהלים גדולים, לחזור להיות רלוונטיים ולהשפיע על כלל האוכלוסייה. עמדת המטיפים בשער אולי נעימה ונטולת קונפליקטים, אך השפעתה על המציאות מוטלת בספק. מרוב גינויים והחרמות, השמאל הוא שמוחרם היום בקרב רבים מתומכיו לשעבר.

אף על פי זאת, אינני מקבל את הניתוח שלך על פיו שלום עכשיו ויתרה על עמדותיה על מנת לזכות באהדת הציבור. ההפך הוא הנכון, שלום עכשיו דבקה במאבק למען סיום הכיבוש והקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל על בסיס קווי 67. רק השנה, בין היתר, הרמנו את המאבק הציבורי נגד הבנייה בהתנחלויות ובעד המשך ההקפאה, חשפנו תוכניות בנייה במזרח ירושלים שגרמו לממשלה מבוכה מדינית, יצאנו בהפגנה גדולה בעקבות אירועי המשט וארגנו את ההפגנה בתל אביב בעד מחאת האומנים. המשותף לכל האירועים היה ונשאר הרצון להשמיע קול ציוני משמאל, שיודע לבקר את המדיניות ולמחות כנגדה מתוך דאגה עמוקה לעתיד המדינה.  ביקורת עניינית על תכנים רצויה ולגיטימית, עיוות העובדות והוצאת שם רע לשלום עכשיו תוך הטלת דופי במחויבותה האידיאולוגית הוא מהלך מיותר ומזיק שאינו תואם את המציאות.

מחוץ לבועת השמאל, שלא בצדק, שלום עכשיו יצרה לעצמה שם בציבוריות הישראלית של סמן שמאלי קיצוני אשר לא בוחל בשום אמצעי על מנת להלחם בכיבוש ובהתנחלויות. להיותנו חוד החנית במאבק בימין ובהתנחלויות יש מחיר ציבורי רב, אותו אנו משלמים כמו שאר הארגונים והתנועות הפועלים בשמאל, גם ברמה האישית.

באשר לפגישה עם איילון, מתוך מחויבות מוחלטת לקידום התהליך המדיני ועצירת המגמות הפשיסטיות בישראל, החלטנו בשלום עכשיו לתאם פגישות עם מקבלי ההחלטות בממשלה הישראלית על מנת להשמיע באופן אישי ובארבע עיניים את עמדותינו ודאגתנו לגבי העתיד. דווקא המתנחלים ידעו כל השנים לפעול במרץ במסדרונות הממשלה גם כאשר השמאל ניצח בבחירות על מנת לנסות ולמזער נזקים ולהשפיע גם על נבחרי ציבור מהצד השני. סגן השר איילון נפגש עם נציגי התנועה ובשיחה הוטחו בסגן השר דברים קשים הקשורים לתוכניתה של ישראל ביתנו לבצע טרנספר על רקע שייכות אתנית ועל המצב במדיני הקשה בו נמצאת ישראל. בתום הפגישה, ציינו בפני איילון כי במקום להתעמר בארגונים החוץ פרלמנטרים ולנסות לעצור את המימון לפעילותם, על משרד החוץ להתגאות בקיומם של ארגונים שפועלים על מנת לבקר את ממשלת ישראל וחושפים פשעים ועוולת ברחבי השטחים. גם בידיעה עצמה צוטטתי במפורש כמי שמצהיר שנמשיך לתקוף את ליברמן ומפלגתו מעל לכל במה, בישראל ומחוץ לה.

הניסיון לקחת כותרת שהוצאה מהקשרה ולפתוח חזית פנימית בתוך המחנה שמטרתה להוכיח מי "שמאלן" טהור יותר הוא מהלך מיותר שמחליש את המחנה כולו. לעומת זאת, דיון אמיתי על היכולת להשפיע על המציאות ועל הדרכים לשנות את דעת הקהל ומדיניות הממשלה רצוי והכרחי.