מאחורי הגדר: אלון מורה

איפה בדיוק נמצאת ההתנחלות אלון מורה?
אלון מורה היא התנחלות מבודדת הממוקמת במבואותיה הצפון-מזרחיים של שכם, במרחק 30 ק"מ ממזרח לקו הירוק ו- 22 ק"מ ממערב לנהר ירדן (כלומר קרוב יותר לירדן מאשר לקו הירוק), ובמרחק של 50 ק"מ צפונית מירושלים.

כמה אנשים גרים באלון מורה?
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באלון מורה יש 1,152 תושבים (נכון ל-31/12/2004). שיעור הגידול הממוצע בשנים 2004-1999 היה 1.9%, אך בשנת 2004 לבדה עמד שיעור הגידול על 5%. 

האם אלון מורה היא חלק מ"גוש התנחלויות"?
אלון מורה איננה חלק משום "גוש התנחלויות". אריאל, שמהווה את הקצה המזרחי ביותר של גוש התנחלויות בגדה המערבית, נמצאת במרחק 15 ק"מ דרומית-מערבית לאלון מורה. ההתנחלויות הסמוכות לאלון מורה (שגם הן מבודדות) הן: איתמר (דרומית-מזרחית לשכם, 600 תושבים, במרחק 7 ק"מ); ברכה (דרומית לשכם, 970 תושבים, במרחק 8 ק"מ); יצהר (דרומית-מערבית לשכם, 534 תושבים, במרחק 11 ק"מ); ושבי שומרון (צפונית-מערבית לשכם, 539 תושבים, במרחק 14 ק"מ). 
באתר האינטרנט של ההתנחלות נאמר כך:
" אל אלה חברו קריאת המפה הביטחונית והמדינית העכשווית, המחייבת הקמת ישות יהודית אשר תוכל להיות משקל נגד למציאות הפלשטינאית (כך במקור) המתגבשת ומתעצמת, יחד עם נתונים אסטרטגיים ביטחוניים נוספים: ישיבה על ציר האורך המרכזי של גב ההר בארץ ישראל המערבית. שליטה מערבה מרכסי הר גריזים והר עיבל על חלקה הגדול של רצועת החוף הצפופה של מדינת ישראל ומזרחה אל בקעת הירדן."

כמה פלסטינים גרים באזור? 
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, נכון לאמצע 2005 חיים באזור המטרופוליני של שכם כ- 187,000 פלסטינים, כולל כפרים ומחנות פליטים הצמודים לעיר וקהילה של כ- 300 בני העדה השומרונית שגרים בחלקה המערבי של העיר (יתר קהילת השומרונים חי בישראל, בעיר חולון. מידע על כת יהודית עתיקה זו, ניתן למצוא באתר האינטרנט שלהם).

מתי ואיך קמה אלון מורה?
בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור, עמדתה מדיניותה של ממשלת ישראל באשר להתנחלות בשטחים נוסחה בתוכניתו של יגאל אלון שגרסה כי יש להתנחל בדרום הגדה המערבית (גוש עציון וקרית ארבע) ובבקעת הירדן. הפקעת הקרקעות להקמת ההתנחלויות שקמו בשנים אלו, נעשתה על בסיס "צרכים בטחונים וצבאיים". לאחר מלחמת יום כיפור, החל הגרעין-הקשה של המתנחלים (שהיה ממוקם אז בקרית ארבע, ישוב ליד חברון שמייצג את הניצחון המשמעותי הראשון של המתנחלים האידיאולוגיים), בקמפיין ליישוב צפון הגדה המערבית. לאחר שבקשותיהם להתיישב באתר ליד שכם נדחו שוב ושוב על ידי ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, הם ניסו להתיישב באזור שבע פעמים ללא רשות. בכל פעם פונו המתנחלים בידי צה"ל, ולפחות במקרה אחד הדבר היה כרוך בעימות אלים.
בניסיון השמיני, בדצמבר 1975 במהלך חנוכה, השתלטו כמה מאות מתנחלים ותומכיהם על תחנת הרכבת ההסטורית בסבסטיה וסירבו לעזוב. כתוצאה ממשא ומתן עם הממשלה, שהובל בידי שר הביטחון שמעון פרס ויועץ ראש הממשלה דאז אריאל שרון, הושגה פשרה לפיה המתנחלים יוכלו להישאר במחנה הצבאי "קדום" הסמוך באופן זמני. כמה שנים לאחר מכן, ב- 1979 ניתנה למתנחלים רשות להתנחל על אדמות פרטיות שהופקעו מפלסטינים מכפר רוג'ייב (מדרום מזרח לשכם), אך בעתירה של בעלי הקרקעות לבג"צ פסל בית המשפט העליון במה שידוע מאז כ"בג"ץ אלון מורה", את הפקעת הקרקע בקובעו שלא היה מדובר בצרכים צבאיים או ביטחוניים אותנטים.  ב- 1980עבר אלון מורה למקומו הנוכחי ברכס הר כביר המשקיף על שכם מצפון מזרח.
אלון מורה היה אחד הישובים הראשונים שהוקמו על ידי תנועת גוש אמונים, והקמתו היוותה תקדים שיצר את הבסיס החוקי להקמת ישובים נוספים בגדה המערבית.

מהי החשיבות המיוחדת של הקמת אלון מורה?
ב- 1979 החליטה ממשלת ישראל (בראשות מנחם בגין) להפקיע קרקע ליד הכפר רוג'ייב לצורך הקמת אלון מורה בטענה שההפקעה היא לצרכים צבאיים, כפי שהדבר נעשה בעבר בשטחים. שלום עכשיו ארגנה הפגנה במקום במחאה על הכוונה להקים התנחלות חדשה ועל השימוש בתירוץ של צרכים צבאיים לקידום מטרות פוליטיות מובהקות. מתנחלי אלון מורה מצדם, הצהירו בגלוי שאכן מדובר בעניין פוליטי וכי זהו מימוש הזכות של יהודים להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל.
בעלי הקרקעות הפלסטינים, עתרו כאמור לבג"צ, ובית המשפט העליון קבע שיש לפנות את הישוב וכי לא ניתן להפקיע אדמות פרטיות לצורך הקמת ישובים בשטחים. השופטים רמזו, כי אם היה מדובר באדמה שאינה פרטית, פסק הדין יכול היה להיות שונה.
קביעה זו של בית המשפט הפכה עבור הפלסטינים לניצחון פירוס. בעקבותיה, קבע הקבינט הישראלי שהמדיניות מעתה ואילך תהיה להקים ישובים בגדה המערבית בכל קרקע שאיננה קרקע פרטית. שר החקלאות דאז, אריאל שרון והרמטכ"ל רפאל איתן, הובילו את המאמץ ליישום המדיניות החדשה. המדיניות החדשה גרסה כי ישראל יכולה להקים ישובים על כל קרקע שהיתה רשומה כ"אדמת מדינה" תחת החוק הירדני, או על קרקע שאיננה רשומה, או על קרקע שאיננה מעובדת (דבר המעיד על נטישת הבעלים). בתנאים אלה, רוב שטחי הגדה המערבית הפכו למיועדות להקמת התנחלויות, במיוחד לאור העובדה שבגדה המערבית תהליך רישום האדמות אף פעם לא הושלם. לעניין זה חשוב לציין כי אחד הדברים הראשונים שעשתה ישראל לאחר כיבוש הגדה, היה לעצור את תהליך רישום הבעלות בטענה כי ישנם נפקדים רבים שאדמתם יכולה להילקח מהם שלא כדין. 
בסופו של דבר זכו בעלי האדמות ברוג'ייב במאבקם בבית המשפט וקיבלו את אדמתם בחזרה. אלון מורה עברה בינואר 1980 לאתר שבו היא נמצאת כעת, בהר כביר. המחנה הצבאי שבו שכנו מתנחלי אלון מורה (בעקבות הפשרה של דצמבר 1975), הפך בסופו של דבר להתנחלות קדומים (כיום 3,262 תושבים). 

איזה תשתית יש להתנחלות?
כמו בהתנחלויות רבות אחרות,לאלון מורה מוליך כביש עוקף רחב שאף הוא נסלל בחלקו בגדול על קרקע פלסטינית פרטית (שנתפשה מטעמי בטחון" כמובן), ושמשרת רק את המתנחלים. כביש זה נסלל בכדי לאפשר לתושבי אלון מורה לנסוע בלי לעבור דרך ריכוזי אוכלוסיה פלסטינים. כמו כן במקום אזור תעשייה נטוש ברובו, בית קברות ושטח עצום מסביב שההתנחלות חולשת עליו.

מי משלם עבור המים, הכבישים, וחיבור החשמל של אלון מורה?
כמו כל תושבי הגדה המערבית, בניית התשתיות של אלון מורה משולמת על ידי מדינת ישראל או גופים ציבוריים אחרים. כמו כן, הממשלה מסבסדת את התחבורה הציבורית ואת בתי הספר, ומספקת במשך שנים שורה של תמריצים כלכליים נרחבים למתנחלים. ההטבות הללו נמצאות למעשה בכל מרכיבי תקציב המדינה, וקשה מאוד - כמעט בלתי אפשרי - להעריך כמה כסף משקיעה הממשלה בישוב מסוים.
מחקר שערכה שלום עכשיו בתקציב המדינה לשנת 2001 הראה שגם בלא לחשב את מרכיב הביטחון, ממשלת ישראל משלמת בסביבות 500 מיליון דולר בשנה בהשקעה עודפת למתנחלים, שמספרם היה אז בסביבות 206,000. במילים אחרות, ממשלת ישראל הוציאה עבור כל מתנחל כ- 2400 דולר, בנוסף על התקציב הרגיל של השירותים הניתנים לאזרחים הגרים בתוך הקו הירוק, לא כולל הוצאות ביטחון. כך שבאלון מורה, שבה יש כ- 1200 תושבים, הממשלה מקציבה כ- 3 מיליון דולר בשנה, תקציב עודף. זאת בנוסף להוצאות הביטחון העצומות הכרוכות בהחזקת המקום.

מה גודל ההתנחלות?
האזור הבנוי באלון מורה הוא כ- 600 דונם. עם זאת, במקרים מסוימים בגדה המערבית האזור הבנוי מהווה פחות מ- 10% משטח השיפוט של ההתנחלויות. במקרה של אלון מורה, השטח המורחב של הישוב כולל כבישים ודרכי עפר, אזורים חקלאים ושטחים הקרובים להם שהפכו כולם "מחוץ לתחום" עבור הפלסטינים, בטענה של צרכי בטחון של ההתנחלות. 

האם אלון מורה מתרחבת?
במרחק של כ- 4.5 ק"מ מאלון מורה נמצאת "גבעה 792" שידועה גם כ"החווה של סקאלי", מאחז קטן שהוקם (בלי אישור ממשלה) ב- 1998. המאחז נמצא הרחק מאזור ההתנחלות ובבירור אינו מהווה "שכונה" של אלון מורה, כפי שמתנחלים וגורמים ישראלים רשמיים נוטים לכנות לעתים מאחזים חדשים. מיקום המאחז, בקצה המזרחי של הרכס שעליו יושבת אלון מורה, משקף את כוונת המתנחלים ליצור רצף שליטה על הרכס כולו, דבר שיוכל, כך הם מקווים, לחבר את אלון מורה אל בקעת הירדן. מאחז שני, שהוקם במהלך 2002 ליד הכביש העוקף המחבר את אלון מורה עם הישוב איתמר, פורק לפני שאוכלס.

היכן עומדת אלון מורה מבחינת הסכם קבע? האם יש איזושהי תוכנית שבה ישראל תוכל להמשיך להחזיק באלון מורה? האם מפת הדרכים מתייחסת לאלון מורה?
רוב המומחים מסכימים שאין זה מציאותי לחשוב שבהסכם כלשהו אלון מורה תיוותר תחת שליטה ישראלית. אלון מורה רחוקה מאוד מהקו הירוק, איננה חלק משום גוש התיישבות והיא צמודה לאחת הערים הפלסטיניות הכי גדולות. מפת הדרכים מתייחסת לאלון מורה במסגרת התייחסותה לכל ההתנחלויות: לפי השלב הראשון של מפת הדרכים על ישראל להקפיא כל בניה בהתנחלויות, כולל "גידול טבעי".

מהי ההשפעה של אלון מורה על כפרים פלסטינים סמוכים ועל העיר שכם?
לקיומה של התנחלות – במקרה הזה, התנחלות קיצונית מבחינה אידיאולוגית ופוליטית – במבואותיה של אחת מהערים הגדולות בגדה המערבית, יש השפעה עצומה על העיר ועל הכפרים בסביבה. בפרט על חופש התנועה של תושביהם. על מנת להבטיח תנועה בטוחה של מתנחלים, צה"ל מונע במידה רבה תנועה של פלסטינים. הדבר כולל כבישים לשימוש מתנחלים בלבד שמפרידים בין כפרים ובינם לבין כבישים ראשיים באזור, וכבישים שמפרידים בין חקלאים ואדמותיהם. 
אזור אלון מורה ואיתמר הינו אחד האזורים המועדים ביותר מפני פעולותיהם התוקפניות של המתנחלים כנגד מסיק של הפלסטינים באזור, ומוכרים מספר אירועים של תקיפת פלסטינים, הרס של עצים וזיתים וגניבת זיתים ע"י מתנחלים. ב- 10 בנובמבר 2003 פירסם ערוץ 7 את דבריו של הרב אליקים לבנון, רבה של אלון מורה, שקבע שאסור לתת לפלסטינים למסוק זיתים סמוך להתנחלויות, ושהשאלה האמיתית היא רק מי צריך לאכוף זאת. לפי ערוץ 7 לבנון אמר: "ברור שלא כל אחד יכול להחליט החלטה כזאת לבדו. אבל באופן כללי, בהיקף של 300 מטר מסביב לכל ישוב, לערבים פשוט אסור להיכנס. אם הם עושים זאת אזי  מדובר בעניין של הגנה עצמית ובמקרה כזה מותר לכל אחד לפעול. לשם מניעת כניסתם מותר גם לפגוע ברכוש שלהם, כלומר בעצי הזית".
אירוע מפורסם נוסף שקשור בקבוצה מאלון מורה התרחש ב- 1988 באינתיפאדה הראשונה, כאשר קבוצה של ילדים בליווי מבוגרים יצאה לטיול בכפר הפלסטיני ביתא. לפי דבריו של אחד המטיילים שהתראיין בטלויזיה הישראלית, הטיול היה במטרה "להראות מי האדון כאן". עימות שפרץ עם פלסטינים בכפר, הסתיים במותם של כמה פלסטינים ושל נערה בת 15 מאלון מורה שהיתה בין המטיילים. המתנחלים טענו שהנערה נהרגה מאבנים שזרקו פלסטינים, אך תחקיר צה"ל קבע שהיא נהרגה מירי של מתנחל אחר שכנראה כיוון על פלסטינים. כתוצאה מהתקרית, צה"ל הרס מספר בתים בכפר ותושבים רבים נעצרו.

מה היא האוריינטציה הפוליטית של תושבי אלון מורה?
תושבי אלון מורה שייכים באופן מובהק לימין ולימין הקיצוני. להלן תוצאות ההצבעה באלון מורה, בבחירות האחרונה לכנסת (2003):
39.5% - האיחוד הלאומי
27% - מפד"ל
14.6% – חירות (מפלגת ימין קיצוני, תומכת בטרנספר)
10.3% - ליכוד
6.7% - ש"ס 
1.9% - מפלגות אחרות
מקור: אתר הכנסת.

איך מתקיים הישוב מבחינה כלכלית?
כמו התנחלויות אחרות הממוקמות עמוק בתוך הגדה המערבית, אין זה סביר שהתושבים יעבדו בעבודה בתוך ישראל (בגלל המרחק). באלון מורה יש כמה מוסדות חינוך, ומקצועות הקשורים בחינוך הם מקור התעסוקה הראשי בהתנחלות. בישוב יש גם כמה עסקים קטנים, כולל מפעל קלף קטן, ומעט חקלאות.
בנוסף, אלון מורה מגייסת תרומות בחו"ל, כולל בארצות הברית, באמצעות עמותה הרשומה גם בישראל וגם בארה"ב. הפעילויות בארה"ב כוללת גיוס כספים בקהילות יהודיות ובבתי כנסת. ישנם דיווחים לפיהם אלון מורה "אומץ" על ידי קהילה אוונגלית-נוצרית בפלורידה.