חברון (ההתנחלות היהודית בחברון)

ההתנחלות נמצאת מחוץ לתוואי הגדר הבנוי או המתוכנן.

רקע:

חברון היתה היעד השני להתנחלות ישראלית לאחר מלחמת 1967 (לאחר כפר עציון). המתנחלים הראשונים הגיעו לחברון באפריל 1968,בהנהגתו של הרב משה לוינגר. הם שכרו את מלון פארק בשביל לחגוג שם את חג הפסח, אך לאחריו הודיעו שאין בכוונתם לעזוב. שר הבטחון משה דיין היה להוט להוציא את המתנחלים מהמלון ובהצעתו הם עברו למתחם הצבאי שהוקם בחברון, ולימים הוקמה עבורם ההתנחלות קרית ארבע.

ההתנחלות היהודית הראשונה בחברון נוסדה בשנת 1979, כאשר קבוצה של נשים וילדים מקרית ארבע התבצרו בבית הדסה הנטוש שבמרכז העיר. בעוד שממשלת ישראל התנגדה תחילה למאמצי המתנחלים להתיישב בחברון, הרי שבסופו של דבר היא נתנה לכך אישור והיא מספקת מאז תמיכה כספית וצבאית.

לפי הסדרי הבטחון שעוגנו בינואר 1997 ב"פרוטוקול בנוגע להערכות מחדש בחברון" חולקה העיר לאיזורים שסומנו כ-  H-1 (תחת שליטה פלסטינית מלאה) ו- H-2 (תחת שליטה ישראלית מלאה, איזור מגוריהם של מרבית המתנחלים ושל יותר מ- 35,000 פלסטינים). ההסדרים הללו חלקו את העיר, הטילו מגבלות תנועה חמורות ביותר על התושבים הפלסטינים, וגרמו לסגירת ולריקונו ההדרגתי בפועל של איזור השוק הפלסטיני המרכזי מיושביו.

לקריאה נוספת על ההתנחלות בחברון

מצגת על ההתנחלות בחברון